UP

כשעומדים מול השער הכחול כבר יודעים מי כאן גר.
יש שלט, יש שם! כמה שמות!
ציפורים
כחולות מברכות לשלום!
השער נפתח, ברוכים הבאים!
שביל מתפתל בין כתמים של עלווה ירוקה מלבלבת
פרחים פורחים בשלל צבעים
ו
כחול של סולם וסורג ותריס!
ובית על עץ, צהלת ילדים.
ואז נכנסים הביתה
ובפנים
משהו ממני...
חפצים, חפצים זה ליד זה, זה על זה
יש גדולים וקטנים וגם קטנים מאד!
הם מכבר מצאו את מקומם וכבר חשים בנוח
משתלבים בסביבה וכבר אי אפשר לנתקם ממקומם!
יש חפצים מחומרים שונים, וצבעים ומרקמים 
ולכל חפץ יש סיפור שנולד מזיכרונות של פעם,
או מחלומות לעתיד ואולי מחוויות ומסעות של 
משפחה וחברים!
יש כאלה המעוררים תמיהות, קורצים בחן 
ואחרים המעוררים געגוע 
ודוק של עצב פרוס עליהם ופה ושם דמעה.
יש שמכריזים בקול לאן הם שייכים ולמי
ואחרים תוהים אם הגיעו לכאן בטעות.
אבל כולם כאן בבית!
הם בונים את הבית, חפץ ועוד חפץ אחד
זה בית! בית מיוחד 

ובו
משהו ממני...
יש חפצים שעברו מדור לדור 
יש מקוריים אישיים 
נעשו במו יד אמן וערכם רב.
יש פשוטים ללא תואר והדר
שצבעם דהה מכבר.
יש חפצים עדינים שמותר לגעת רק בזהירות
ויש עמידים שלא יתבלו ולא ישברו בקלות.
יש חפצים גלויים ניצבים בגאון 
אך רבים נסתרים מעין
ויש מי שסקרן, מחפש ומוצא נרגש
ולוקח לו חפץ 
ומוצא לו בית חדש.

 


חפצים, חפצים בבית... הם עולם ומלואו 
             ומה נשאר? 
                          חפץ ועוד חפץ 
                       משהו ממני...משהו
כחול!
                       
                               עם חיבוק גדול!
                                          ואוהב לאהובי!!

משהו ממני...